אנרגיה ממגנטת

 קשה שלא לשים לב לאחרונה לכך שהשיח מאז ה 7.10 השתנה מצד אחד, ומצד שני נדמה לפעמים ש"לא למדנו כלום" והשיח נשאר כשהיה ואולי אפילו הוקצן או הוחמר.

ממש הבוקר אני שומעת חייל מתראיין באחת מתחנות הרדיו, והוא מתאר את האוירה אליה הוא חשוף בחודשים האחרונים במהלך תקופת הלחימה, ואת השיח שמלווה אותה: אין שמאל/ימין הוא אומר, כולנו יחד – מה שהיה עד ה 6 באוקטובר, נשאר ב 6 באוקטובר.

האומנם?

התחלתי להרהר בדבריו. מחשבה זו הובילה אותי לחקור ולשאול שאלות כלפי האופן בו השיח "מתמגנט". האם זה רק השיח? האם יש איזושהי תרומה אנרגטית להוויה? מה באמת צריך להתקיים כדי שנוכל לשנות את המציאות המאד דיכוטומית ולא הרמונית שמתרחשת כרגע במרחב שלנו? המציאות שמתנהגת כמו בשני יקומים מקבילי ממש כאן - אצלנו בישראל נוכח המלחמה שעודנה כאן איתנו, ונראה שהיא כאן להשאר...

"כסף מושך כסף" מכירים? תגיד לי מי החברים שלך – אני אגיד לך מי אתה? גם מוכר?

מניין למעשה נובעות האקסיומות האלו?

ולאן בעצם אני חותרת?

אנרגיה ממגנטת  - או – דומה מושך דומה

אנרגיה למעשה היא כח בלתי נראה המניע את היקום. היא לא רק היבט בסיסי בפיזיקה אלא היא גם ממלאת תפקיד מכריע בחיי היומיום שלנו. מעבר להגדרות המקובלות שלה, לאנרגיה יש איכות מיסטית, יכולת למשוך או למגנט אנרגיות דומות. תופעה זו בולטת במיוחד כאשר בוחנים את התפיסה ששפע מושך שפע, כאשר תמיד יש לזכור שהתופעה מתקיימת גם מהצד השני, חוק המשיכה חל גם על אנרגיות שליליות, המושכות אנרגיות דומות.

במאמר זה, אני רוצה בעצם להעמיק מעט בדינמיקה המאד מסקרנת בעיני של האנרגיה  הזו ולהראות איך טיפוח סיגול ואימון של הווית חיוביות והרמוניה יכולים ליצור אפקט של מעין אדוות אדוות של חיוביות הממגנטות עוד מאותו הדבר – ואת זה אני רוצה דווקא לבחון מתוך מיקוד ותשומת הלב על שפע.

שפע, במהותו, אינו רק מצב חומרי אלא הלך רוח המאמין באינסוף האפשרויות שהחיים מציעים. כאשר יחידים וקהילות מאמצים את רעיון השפע, הם למעשה מפעילים כוח רב עוצמה שמושך עוד מאותו הדבר. ניתן להשוות תופעה זו למגנט, שבו האנרגיה החיובית של השפע שואבת שגשוג נוסף.

אחד ההיבטים המדהימים של מיגנוט חיובי הזו הוא למעשה האופן שבו היא אנרגיה חיובית מקיימת כמו תרבות של שיתוף פעולה ונדיבות, נתינה ואחדותיות. אלה שחווים שפע אמיתי מוצאים לעתים קרובות שמחה בלחלוק את עושרם, את הידע וההזדמנויות שלהם עם אחרים. זהו מחזור שמקיים את עצמו שבו ככל שמתפשט יותר שפע, כך הוא חוזר בצורות שונות.

מרכיב מרכזי בתהליך משיכת השפע הוא שיתוף ללא חשש או אגו של רעיונות. אנשים רבים מהססים לחלוק את מחשבותיהם החדשניות, מחשש שאחרים עלולים לגנוב את הרעיונות שלהם. עם זאת, בעולם הנשלט על ידי העיקרון המגנטי של שפע, הפחד הזה מתחיל לאבד מעוצמתו, או מן הפרשנות המיוחסת לו בהקשר הזה. כאשר אנשים חופשיים מכבלי הרכושנות על רעיונותיהם, היצירתיות פורחת. חילופי הרעיונות הופכים לזרז לחדשנות, וכאשר החזון של אדם אחד משותף, הוא מעורר נקודות מבט ואפשרויות חדשות. באווירה של פתיחות, רעיונות ניזונים זה מזה, גדלים ומתפתחים למשהו הרבה יותר עמוק מסך חלקיהם.

מתוך כך ניתן לומר, שהשפע אינו משאב סופי שיש לאגור אותו או לשמור עליו בקנאות; אלא, ההפך הוא הנכון - זהו מעיין  בלתי מוגבל שממנו כולם יכולים לשאוב ולהיתרם עוד ועוד. כאשר אנשים פועלים ממקום של שפע, הם מוציאים אנרגיה מדבקת המרוממת את הסובבים אותם ויוצרת אפקט אדווה של שגשוג והצלחה – ממש כמו מגדלור של אור בחושך, השפע זורח, מאיר מסלולים שאחרים יוכלו ללכת בהם, ובתוך כך נפתחים עוד ועוד מסלולים זורחים ומוארים של כל מה שקיים במרחב.

בחזרה לתחילת המאמר, אני רוצה רגע לחזור לשיח מנקודת מוצא של חיוביות ושפע. ברגע שאדם מאמין בקיומו של שפע, באנרגיות חיובית, ובדומה מושך דומה ומתנהל בחייו כך ביומיום, הוא למעשה מאפשר באמצעות השיח היומיומי להדהד את הגישה הזו, את הוויה הזו, ובכך – להשפיע על המציאות שלו, על חייו, על הסביבה שלו ועל הקשרים שלו.

כשם ששפע מושך שפע, אנרגיות שליליות, יכולות ליצור שדה מגנטי משלהן.

אם לרגע "אשחק" באותיות המילה 'שפע' ואנסה לתת את אותה התייחסות כפי שהבאתי קודם – לגבי המילה 'פשע' (כהפוך לשפע) – אפשר יהיה לגלות למרבה הצער, שבקהילות בהן מתקיימת הוויה בלתי חוקית, אלימה, או פלילית, קיימת משיכה כבידה של התנהגות דומה שכנראה שואבת עוולות נוספות. מעגל הפשע ממשיך כאשר אנרגיה שלילית מולידה יותר אנרגיה שלילית. כל מעשה פסול מחזק את האווירה השוררת של חוסר אמון וחוסר ביטחון, ומושך יותר אנשים בעלי נטייה להתנהגות פלילית או אלימה. זהו מעגל קסמים שבו פחד מוליד עוד פחד, והמעגל ממשיך אלא אם כן מופרע על ידי מאמץ משותף להסיט את האנרגיה הרווחת.

לכל "משיכה" כזו יש נקודת מוצא של האני המקיים אותה. נקודת פתיחה שהיא נקודת בחירה. חשוב להכיר בכך שאנו לא עוברי אורח פסיביים בתהליך זה. בעוד שנסיבות חיצוניות עשויות להשפיע על החוויות שלנו, בסופו של דבר יש לנו את הכוח לעצב את המציאות שלנו באמצעות המחשבות, הכוונות והפעולות שלנו. על ידי טיפוח מודע של חשיבה של שפע וטיפוח חיוביות באינטראקציות שלנו, אנו יכולים להפוך לסוכני שינוי בחיינו ובקהילות שלנו. 

הכח ביד הלשון – באמצעות השיח המחבר והמאחד, אימוץ ההוויה החיובית, שינוי תפישה מחשבתית ופרישת האפשרויות מתוך הבנה שלכולם יש מקום, ושום דבר אינו מתקיים על חשבון דבר אחר – זוהי הדרך שלנו, בעיני, לשנות באופן משמעותי, ולהשפיע על ההווה והעתיד שלנו – ולקיים מציאות אחרת, שלצערנו, הכרנו בצורך שלה, נוכח המון כאב עצב ואובדן מאז ה 7.10 באוקטובר.

אימוץ השפע אינו אומר לחיות במצב של נאיביות או להכחיש את קיומם של אתגרים. מדובר בהכרה בשפע המובנה הקיים בכל אחד מאיתנו – שפע היצירתיות, החוסן והחמלה – ולמנף את התכונות הללו כדי ליצור יחד עולם שוויוני ומשגשג יותר.

בעצם, העיקרון של משיכת אנרגיה דומה מדגיש את הטבע המקושר של קיומנו. בין אם אנו מבינים זאת או לא, המחשבות והפעולות שלנו שולחות תנודות המהדהדות עם האנרגיה שסביבנו, ומשפיעות על החוויות שאנו מושכים לחיינו. על ידי אימוץ השפע, הנדיבות והחיוביות, אנו לא רק מעשירים את חיינו אלא גם תורמים לשינוי קולקטיבי לעבר עתיד בהיר והרמוני יותר.

ומה באמת אני רוצה להגיד? שכשאני מקשיבה לראיון של חייל בשטח, תוך כדי שאנחנו עדיין במלחמה, והוא בהוויה ובחוויה ובגישה שמה שהיה עד ה 6.10 כבר לא שייך לנו יותר – הייתי רוצה שזו תהיה נחלת הכלל, הגישה הרווחת, התיקון והמהות החדשה של כולנו – החל מ 7.10 והלאה

כבר היינו שם – ראינו את זה מתקיים הלכה למעשה, דרך נתינה והתגייסות וערכים מאוחדים, ודרך שיח מחבר ומאחד. ההתמדה ברוח חיובית ובהווית שפע פרגון ואחדות, ולא ה"אוטומט" שחוזר לישן המוכר והידוע, זה מה שאני מאחלת לנו כעם, כמדינה, כחברה.

הייתי רוצה שנדע להקשיב לחוכמת העיקרון הנצחי הזה ונשתדל להפוך להיות אלה המהדהדים של שפע וחיוביות בעולם הזקוק לכך מאוד, במדינה הזקוקה לכך מאד מאד!