מה למתקפת טרור פנימית ולארבעת היסודות?

"7 באוקטובר 2023.

שבת בבוקר.

היא מתעוררת לבד.

העיניים שלה בקושי נפקחות.... ושלא כהרגלה היא שולחת יד אל הטלפון הנייד

.

הראייה עוד לא התחדדה. היא ממהרת לפתוח את הנייד, משפשפת עיניים – ונדהמת.

מטח הודעות מהנייד יורה בזה אחר זה מסרים בוואטסאפ – מילים כמו: ירי, מצב בטחוני, מתקפת פתע, הורגים, רוצחים, פצועים, מתחבאים, מסיבה, מחבלים, נרצחים, בורחים, מלחמה - המילים משתלטות על המרחב.... היא עוד לא לגמרי מבינה.

הגוף נמתח באחת, היא מושיטה עכשיו יד אל השלט של הטלוויזיה מחפשת עוד ועוד להבין מה לעזאזל קורה פה עכשיו?! הגוף קפוא במקום, אבל היא כמו מתרוצצת ממקום למקום, מחפשת פתח מילוט, כמו הייתה עכבר במבוך.

היא במיטה שלה – והיא במצור.

העיניים לטלוויזיה – כתבים חסרי אונים, שיחות שמתקבלות לשידורים: עזרו לנו...? קראו למשטרה... לצבא... יורים בנו... שלחו עזרה בבקשה.. אנחנו מתחבאים... הלו?! יריות ברקע... הלו?!... מנחים מבולבלים, חסרי מילים, חסרי אונים, חסרי פתרון, חסרי מידע.

וכך ללא הכנה ובלי התראה מוקדמת מתבררת תמונת מצב:

המילים האלו מתוך הנייד הופכות להוויית מציאות בלתי נתפסת – עצב, בכי, מצוקה, חוסר אונים, אובדן, חוסר וודאות, כאוס, כעס, פחד, חרדה, כאב, לחץ טראומה, ערעור של אמון, לבד!

הם תקפו אותה בשניות, חוליות חמושות בנשק הכי מסוכן, הכי אכזרי, הכי קטלני, אגפו אותה מכל פינה, עד שלא היה לה אויר, עד שכמעט נחנקה.

המחשבות שלה. התודעה.

ולא.

היא לא היתה שם.

היא גם לא מכירה אף אחד משם (עדיין)

היא במקום בטוח

המשפחה שלה איתה

אין סכנה מוחשית

ועדיין....

מתקפת טרור פנימית על ההוויה האנושית שלה מרגישה כאילו חוותה את הכל בעצמה. וזה לא נגמר לה. לא ב 7.10 ולא בימים שאחרי...

ומה עכשיו?

מאז ה 7.10 באוקטובר 2023 נדמה שהזמן לא פסק מלרוץ קדימה וכמו להסתער על כל מה שמגיע, אבל הנפש?! היא זוחלת באיטיות ובחשדנות מנסה לאסוף רסיס אחר רסיס של תקווה וחיזוק.

ברקע נשמעות ונראות אמירות "טבעיות" שמבקשות את כל מי שכאן ועכשיו –

להמשיך לחיות ולהיות על אף ולמרות

אבל – איך? זה לא תמיד מצליח

ואם מצליח – זה לא תמיד מחזיק

ואם מחזיק – זה לא לאורך זמן

ואם זמן - כמה זמן עוד זה ייקח?

כשהאדמה זועקת, ואש נשלחת לכל עבר, האוויר חנוק וכבד, והמים לא מצליחים להכיל.

אני רוצה להביא בפניכם דרך אפשרית ליצירת איזון באמצעות ארבעת היסודות:

אדמה

אש

אויר

ומים

ולעזור לריפוי, אוורור ושיפור המצב - כל אחד בדרכו ובהתאם ליכולת ההכלה שלו

יצירת איזון באמצעות ארבעת היסודות - אדמה, מים, אש ואוויר - הינה גישה רוחנית ליצירת רווחה פנימית ולריפוי רגשי.

ארבעת היסודות מהווים למעשה ייצוג סמלי של איכויות ואנרגיות שונות, ואם נבין את תפקידם ברמה האנושית שלנו, נוכל להקל להועיל לכל אחד מהם יחד ולחוד ולייצר רווחה רגשית נפשית, ובעיקר הקלה משמעותית למה שאנו חווים במצבים קיצוניים. חייבת להקדים ולומר, שזה יכול מאד לעזור גם, ואולי בעיקר, למי שלא בהכרח מכיר ו/או מתחבר אל המושגים הללו.

אז מהם ארבעת היסודות, ומהם מייצגים בתוך המבנה האנושי שלנו?

יסוד האדמה – הוא היסוד מייצג את היציבות שלנו ואת הקרקוע. ביטויים כמו "שתי הרגליים על הקרקע" או "להצמיח שורש" מגיעים, לא בכדי, מעולמות של חיבור לטבע, ומאפשרים חוויה יציבות, חוסן ובטחון קיומי

יסוד המים – מייצג את הרגשות ויכולת ההסתגלות של הנפש למצבים וסיטואציות המתרחשות במציאות חיינו. תנועת המים הינה כמו הזרימה והתנועה דרך אדוות אדוות של רגשות תחושות והיא חולשת על כל קשת הרגשות שהאדם האנושי חווה ומרגיש.

יסוד האש – הוא זה המייצג את התשוקה, היצירתיות השינוי והבערה הפנימית של האדם, בדרך למימוש עצמי, והעצמה אישית ומהותית. ביטויים כמו "כשהאש בוערת בך" ו"להצית את האש הפנימית" מבטאים את יכולתו של האדם להציב לעצמו מטרות, להגשים להשיג ולממש תשוקות וחלומות הלכה למעשה במציאות.

יסוד האויר – מייצג את המחשבות ואת התפישות המחשבתיות. איזון מחשבתי הוא כזה אשר יש בו בהירות מחשבית ותקשורת "אוורירית", חשיבה ממוקדת וברורה. תחושת "אין לי אויר" נובעת למעשה מעומס מחשבתי, מפחדים, חרדות ותפישות מגבילות אשר מעיבות על תחושתו של האדם ויוצרות הכבדה וקושי פיזי בנשימה וזרימת אויר בגוף.

ואיך כל אלה מתחברים למה שאנחנו חווים במצבי קיצון?

אדמה מעורערת, קרקע בלתי יציבה – מתקיימת כאשר אנחנו לא מחוברים לבסיס ההוויה האנושית, חווית של תלישות וחוסר אונים. ע"מ לייצר יציבות ובטחון קיומי – ההמלצה היא ממש ליצור חיבור פיזי לאדמה – משהייה בטבע, פארקים גנים ועד יצירת מסגרת ברורה של סדר יום, עם משימות ופעולות פרקטיות למימוש.

למשל: לשים שעון מעורר, לנהל "טקס בוקר" ו"טקס ערב" כל יום, לנהל יומן, ולהציב בו משימות ולו הפשוטות ביותר (מקניות, דרך בישול, ועד לשחק עם הילד או לצאת לריצה)

כאשר סערה גדולה מטלטלת את "ספינת הנפש" היא מביאה איתה רגשות קשים עד קיצוניים עד שקשה לה, לנפש האנושית, להכיל ולהתמודד איתם. באזור יסוד המים ההזמנה היא לייצר מעין תנועה פנימית בדומה לציפה על פני המים.

דמיינו את הנפש כאילו הייתה הוויה בפני עצמה, וראו אותה נעה על פני אדוות המים בזו אחר זו, ובכך היא כמו מאפשרת לגוף האנושי להרגיש את החוויה והרגשות הקשים ולתת להם מקום - מבלי להתנגד להם, ומבלי לטבוע בהם. הנפש בעודה צפה, נעה ממקום למקום – מנקודה אחת לאחרת ובכך בעצם מאפשרת את העידון של התחושות וההשתנות הרגשות מקשות מנשוא לאפשריות להכיל ולטפל.

סערה יכולה גם להתבטא ע"י משב רוח קיצוני המתפרע לכל עבר, אשר לא ניתן להניח בו לרגע את הדעת. כאשר עומס רב של מחשבות קשות ומעיבות מתקיים בתוכנו, הנפש מתקשה לייצב את הפרספקטיבה, והיא חשה מותקפת באמצעות פחדים וחרדות, חוסר שליטה וריסון, ותחושת תוהו ובוהו פנימית. כאשר אנו חווים מצבים כאלה "כשהראש מתפוצץ" מחלקיקי מחשבות ללא הרף – ההזמנה היא להניח ממש את הגוף באזור נינוח, לעצום עניים ולהתחיל לשאוף אויר מבחוץ, ולנשוף אותו כלפי חוץ באיטיות ובבקרה. נשימות מתונות והרגעה עצמית, מחזירות את השליטה לנפש האנושית, שיכולה לגשת אל המחשבות ובצורה אקטיבית ובהירה מאפשרת ממש כמו לגעת במחשבות הללו ולנתח אותן עד כדי שניתן להחליט באופן יזום ופעיל איך להתמודד עימן, ואף לבחור אילו מהן אפשר "פשוט להעיף". למשל: הפחד מאזעקת צבע אדום שעלול להקפיא את האדם - באמצעות שליטה מחשבתית, וניהול יזום של הפחדים - יכול להפוך התפישה לכזו בה אני מבין מה עלי לעשות ברגע השמע האזעקה (הנחיות פיקוד העורף), ואני יודע שהיא כאן כדי לאפשר לי להגן על עצמי ברגע האמת מפני סיכוי מסויים לסכנה ממשית.

ביטויים של "אש יוקדת" או "אש נמוכה" מבטאים את החלק היצירתי של הנפש בהן המהות האנושית אינה באה לידי ביטוי באופן המייטבי והמאוזן שלה, כך שרמת האנרגיות עלולה להיות גבוהה מידי או נמוכה מידי, ואינה מאפשרת לאדם להגשים את השאיפות, המטרות וחלומות במציאות היומיומית.

כשהאש לא מאוזנת – נדרשת למעשה פעולה של ויסות שתגביר אש נמוכה או שתנמיך אש גבוהה. אחת הדרכים לויסות הינה יצירת הגדרה בהירה ומדוייקת של מטרות באופן שניתן יהיה "לראות" אותן עד אשר יתממשו. בתקופה קשה בה האש עולה ויורדת בקיצוניות מרמה גבוהה לנמוכה והפוך – ההזמנה היא להעמיד מס' מטרות מצומצם, לטווח של מימוש קצר ולעשות דרך בצעדים מדודים לכדי הגשמה. למשל – אדם שלא מצליח להתנתק מן החדשות, פעולה שידועה כמורידה אנרגטית – יציב לעצמו מטרה לצרוך רק כותרות נניח בבוקר ובערב למשך 5-10 דק' למשך 3-4 ימים. פעולה זו באופן מיידי תייצר שינוי משמעותי, שלאחריו ניתן יהיה לחוש בהבדל ולהוסיף מטרות קצרות טווח נדרשות עד אשר תחזור הנפש לחוויה אנרגטית של אש טובה ומווסתת.

ואז,

גם כשהאדמה זועקת, וכשאש נשלחת לכל עבר, גם אם התחושה באוויר מעורפלת וכבדה, והמים לא קפואים צלולים – כל אלה יבואו לידי ביטוי אל מחוץ לנפש, מבלי להזדהות ולהתערבב בפנימיות, ובכך, ניתן למעשה להחזיר את שליטה דרך כל ארבעת היסודות: מים, אויר אש ואדמה - אל הרגשות, אל המחשבות, אל התשוקה והיצירה, ואל היציבות והביטחון.

י