עץ השפע כמו שלא הכרתם עדיין

הפעם, בטרם אני ניגשת לעומקו של המאמר – אני מזמינה אתכם, הקוראים לצאת איתי קודם לתרגיל קצר.

קחו דף חלק של נייר, עט כדורי ונעים שנח לכם ומחליק על הדף בלי מאמץ, וציירו עליו: עץ!

הקפידו להעשיר אותו בכל החלקים שיש בעץ אמיתי שצומח, ושימו לב בתהליך הציור עם מה אתם מתחילים, לאםןממשיכים, על מה מקפידים, מה "מעשירים" ומה אולי " מחסירים.... ציירו: עץ.

קחו לכם כמה דקות להשלמת העץ, ומשסיימתם ניתן להתחיל לשקוע אל הטקסט.

מכירים את הבונסאי? אם תיגשו למשתלה הקרובה ותבקשו לרכוש את עץ השפע או עץ הכסף – כל מוכר יידע בדיוק על מה את מדברים. מדובר בעץ יציב וחזק שעלעליו הקטנים והעגולים מזכירים מטבעות של כסף, והם הולכים ומתרבים, ככל שמטפחים ומשקיעים בו, ובאם מקפידים להעביר אותו מעציץ קטן לגדול, ככל שהוא מבקש להתעצם ולהתרחב, כך השפע שעליו, באמצעות הענפים, השורשים, והעלים הקטנים, הולך ומתרחב, צומח וגדל. שפע!

במיתולוגיה הסינית, עץ הכסף הוא עץ קדוש, שלפי האמונה, יכול להביא כסף והון לעם, והוא מהווה סמל של שפע, אצילות והנאה. ניתן לייחס את עץ הכסף לחברות פרימיטיביות. בעוד שעצי הכסף עשויים להיגזר ממיתוס עץ השמש הקשור לגן עדן, למטבעות יש קשר בין גן עדן לשפע חומרי

אבל לא לשם אני מכוונת – אני רוצה להחזיר אתכם לציור שציירתם, רגע לפני שצללתם איתי אל המילים.

מה היה החלק הראשון אותו ציירתם בבואכם לצייר עץ?

גזע?

אדמה?

שורשים?

ענפים?

עלים?

צמרת?

ציור של עץ ואלמנטים אחרים משמשים מטפלים שונים כמרחב להתבוננות אישיותית ורגשית, אצל ילדים, ואפילו במבחני מיון לתפקידים מסויימים במקומות עבודה או לימודים שונים.

אני, אשמח לקחת אתכם, באמצעות הציור שלכם למסע של שפע

אני רוצה להאמין שרובכם המכריע התחיל לצייר את העץ באמצעות הגזע. בעוד שבטבע העץ מתחיל את צמיחתו מתחת לפני השטח, עוד לפני שהעין רואה את מה שקורה מתחת לפני האדמה עד לנביטה

אנחנו, בני האנוש, בבואנו לצייר עץ מתחילים בדרך כלל בגזע. במה שאנחנו יכולים לראות ולחוש במציאות המוחשית.

התבוננו לרגע בגזע הזה – איך הוא נראה? דק? רחב? עדין? איתן? חלול? מלא? מרקם של קליפה? או חלק למראה?

הגזע כשאנחנו מתחילים לצייר אותו, הוא למעשה הבסיס אותו אנחנו מייצבים, ואליו בהמשך הציור נצרף את שאר האלמנטים כדי שהציור, בחוויה שלנו, יהיה שלם.

אני אוהבת להתייחס אל הגזע כאל מבנה האישיות שלנו – ולכן, ככל שבחווית הציור שלי, אתן לא יותר נוכחות ויציבות, כך הוא יהיה בעבורי איתן ומאוזן – זהו האופן בו בעצם ישקף הגזע  את האיזון שלי כאדם, כבסיס הראשוני ליצירת חיבורים וקשרים אל שאר מרכיבי העץ

רגע לפני שאני עוברת הלאה מהגזע, שימו לב האם "קישטתם" את חלקו של גזע העץ שלכם בתוספת ספיראלית או עגולה של גדם (ענף שנגדע פעם, והשאיר אחריו סימן) אם כן – חישבו על איזה ענף זה היה ומה מכם, עם השנים שחלפו להן בינתיים, השאיר חותם -  ונעלם?

כעת בואו נמשיך אל החלקים האחרים של הציור – האם מן הגזע המשכתם מעלה אל הענפים? או שעצרתם רגע לצורך הציור  - והחיבור למציאות - לשים תחתיו אדמה ושורשים?

אם התחלתם בשורשים, הרי שהתת מודע שלכם יודע כי שורשיו של העץ גדלים ומתפתחים מהר יותר מאשר חלקיו האחרים. כפי שציינתי קודם, הם מכוסים מהעין, בהיותם מתחת לפני האדמה. בדרך כלל השורשים ארוכים יותר מהענפים של הצמרת. השורשים הללו, מלבד העובדה כי הם שואבים מים ומינרלים מהאדמה להזנת האילן, הם יוצרים מעין "בסיס - עוגן" המחזיק את האילן במקומו, כך שהרוח לא תוכל לעקרו. 

מתוך כך, עולה ששילוב של גזע יציב ואיתן, ושורשים עמוקים ומוזנים היטב – מהווים בעצם היותם בסיס נפלא לקיומו של שפע אנרגטי אצל האדם. כאשר אנחנו מקבילים דימוי זה לאדם ולשפע שמצוי בו – הרי שחיבור למהות איתנה יציבה מאוזנת בדמות הגזע של מהות האדם האנושי, המתחברת אל מתחת לפני האדמה, באמצעות מעמקי השורשים הארוכים, המוזנים היטב, המאפשרים איזון ויציבות משורש האדמה כלפי מעלה – כל אלה הם בסיס ליצירת השפע, שעוד רגע ייראה בחוץ בשלב הנביטה ועד הצמיחה של ממש.

לעומת זאת, אם התחלתם בציור שלכם בענפים, הרי שהתת מודע שלכם מתאר לכם את ההבנה הפנימית שלכם לרצון לגדול, ולצמוח דרך קשרים וחיבורים שנוצרים לכם בחיים. הכי קל לי לדמות את הענפים הללו אותם יצרתם באמצעות העט שלכם על פני הדף הלבן והחלק – ע"י קשרים שאתם מקיימים עם האנושות והסביבה האנושית שלכם – מעצם היותכם.

בפסיכולוגיה קוראים לקשרים שאדם מייצר, למן היום הראשון שלו על פני האדמה: קשרי חיברות.

חיברות (סוציאליזציה) היא תהליך של התנסות חברתית ותרבותית מתמשכת, המקנה לאדם האנושי דפוסים, כללים וערכי תרבות בחברה בה הוא חי. תהליך החיברות הוא תהליך בסיסי ואף קריטי לעיצוב האישיות, ההתנהלות הרגשית ודפוסי המחשבה של האדם בחברה. זהו תהליך שמתחיל כבר בילדות, נמשך בכל שלב ושלב בחיים דרך גיל ההתבגרות, הבגרות, הזקנה וכך הלאה עד המוות.

כך שאם נשתמש שוב בעץ שציירתם – נוכל להתייחס לכל הענפים שיוצרים מהגזע, שהוא אתם למעשה, לכל הקשרים והחיבורים שאתם מייצרים בעצם היותכם.  שימו לב, וזה למעשה הדבר החשוב שאני רוצה שתראו דרך הדימוי הזה של העץ – הוא שכל חיבור שכזה, הוא בסיס לחיבור הבא שלכם, ולחיבורים הנוצרים בהמשך, ולכל חיבור כזה יש משמעות, ואיפשור ליצירת עוד ועוד קשרים שהבסיס שלהם – הוא אתם, ולחיבורים ולאפשרויות הנוצרות מהם אין סוף!

החיבורים האלה, הם חיבורים שבעולם האנרגטי ממנו שואבת השראה וידע, הם חתימות ידועות מראש, ועם זאת ככל שהדרך מתקדמת – הכל צפוי והרשות נתונה. כלומר לבחירות ולקבלת ההחלטות שלכם, לתפישות ולדיעות שלכם, למעשים ולהתנהלות שלכם יש השפעה על הבחירות שלכם.

יכול להיות שחלקכם 'מרימים גבה' עכשיו ומבטלים בהינף יד האמירה הזו שלי. זה בסדר. גם זו בחירה. ועם זאת, אני אמשיך ואומר שגם אם התחושה היא שהקשרים שלכם, המשפחתיים, בעבודה, בבית ספר, בצבא, עם השכנים, בלימודים ובכל מקום – הם הם הבסיס שלכם ליצירת שפע, התרחבות וצמיחה הם בבחינת בחירה מודעת ועצמאית מתוך חשיבה וקבלת החלטות ממשית  - הרי שעדיין ההשפעה שנוצרת לכם מעצם החיבורים האלה, היא עדיין בבחינת יצירת שפע התרחבות וצמיחה.

אגב צמיחה, מה עם העלים שעל הענפים? האם ציירתם אותם אחד אחד? או שסגרתם את הצמרת במין "ענן" שחתם את מבנה העץ שלכם, ואפשר מראה מוגדר ומסודר של הצמרת שלכם?

גם לכך מתקיימת משמעות של הפנימיות שלכם ברמת הביטוי של העץ ומשמעות השפע שלו.

עץ שניתן להמשיך לצייר אותו, לייצר קשרים בין הענפים, להוסיף אינסוף של עלים, עץ שכל חיבור בין הענפים, יש בו תמיד מקום לעוד חיבורים, ועוד עלים, והוא צומח וצומח ומתפתח מתוך חשיבה שענף אינו צומח על חשבון ענף אחר ולכולם יש מקום אינסופי לצמוח ולהתפתח, וכל אלה מושתתים על גזע רחב ואיתן, המוזן משורשים ענפים ארוכים ויציבים  – הרי שזוהי תודעת שפע מפותחת שמבינה שכל חלקי העץ, חשובים במהותם לביסוס של שפע אנרגטי, מהותי חברתי כלכלי ורב תחומי

אם בחרתם לסגור את העץ, או להשקיע בחיבורים מסויימים בין הענפים, ולסמן מסגרת שתגדיר איך העץ שלכם נראה, איך הייתם רוצים שאחרים ייראו ויבינו ויקבלו את העץ שלכם – חישבו רגע, האם זהו האופן שבו אתם מתנהלים בחייכם? משקיעים ומטפחים חיבורים מסוימים, חייבים מסגרת ונראות מסוימת? האם אתם מאפשרים לעצמכם התרחבות? או שאתם נעים במעגל סגור, בתוך המסגרת שהצבתם לכם, אף שהצמרת מרגישה רחבה, שופעת ונהדרת?

את המסקנה שלכם מהציור שלכם, דרך המילים שהבאתי כאן במאמר – אתם אלה שתסיקו.

אני רוצה לסכם ולסיים את המאמר באמצעות שירו המדהים והמרגש של שלום חנוך, במילותיו של נתן זך.

כי האדם עץ השדה

כמו האדם גם העץ צומח

כמו העץ האדם נגדע

ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה

כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה

כמו העץ הוא שואף למעלה

כמו האדם הוא נשרף באש

ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה

כמו עץ השדה

אהבתי וגם שנאתי

טעמתי מזה ומזה

קברו אותי בחלקה של עפר

ומר לי, מר לי בפה

כמו עץ השדה

כי האדם עץ השדה

כמו העץ הוא צמא למים

כמו האדם הוא נשאר צמא

ואני לא יודעאיפה הייתי ואיפה אהיה

כמו עץ השדה

אהבתי וגם שנאתי

טעמתי מזה ומזה

קברו אותי בחלקה של עפר

ומר לי, מר לי בפה

כמו עץ השדה.

כמו עץ השדה.

כי האדם עץ השדה

.כי האדם עץ השדה.

עץ השדה.